אורון, בן רבע לחמש. בינינו, הוא לגמרי עובר כגזע ארי, ולכן אני שומרת אותו קרוב, לכל מקרה שלא יהיה. אין ספק שהעיר הזאת היא המסמר האחרון באישיות הפדנטית של הילד, שהפך את הסדר, החוקים וההרגלים לקודש הקודשים כאן.

הוא היה בן שלוש וחצי כשנחתנו בברלין והתבגר ב 10 שנים תוך שנה. הוא דובר עברית שוטפת, אנגלית רצוצה וגרמנית צולעת. בין תחביביו הבולטים : כל משחק שיש בו כדור, התעללות באחותו, חלל, כוכבי לכת ואטמוספירה. הוא שונא להסתפר, לגזור ציפורניים ונשיקות רטובות. הוא מודאג ממחלות וחיידקים וחולק את האלרגיות של אבא שלו, בכל עונות השנה. אנחנו קוראים לו "שמוליק", והוא מגיב למרות שזה בכלל לא השם שלו. זה סתם כי הוא כזה קצת קיפוד.

IMG_1779_edited.jpg
תמרי לנפשות הפועלות_edited.jpg

תמרי, הידועה בכינויה "שולה", הגיעה לברלין בגיל 4 חודשים מחופרת בתוך מנשא והיום היא בת שנה וחצי. אלא שהגיל הביולוגי שלה לא עושה עליה שום רושם. היא מתנהגת כאילו היא בת 6 ולא מבינה למה אנחנו לא זורמים איתה. יש לה פרצוף תמים, אבל זה בדיוק מה שהיא רוצה שתחשבו. היא נחושה, עקשנית, דעתנית ולא כזאת שתיתן למישהו להתעלל בה (כן, נורא כיף אצלנו בבית אחר הצהריים). היא אוהבת לאכול. הכל, אבל בעיקר אם זה מתוק וקר, ויכולה להתנדנד על נדנדות במשך שעות בלי להשתעמם. אין לה בובות, היא יותר בעניין של ספיידרמן ומלחמת הכוכבים. המילה הראשונה שהיא אמרה היתה "אורו", וככל שהוא מתעלל בה, ככה היא אוהבת אותו יותר. 

אלירן, רני, צ'ונקה. ביי פאר ההחלטה הנבונה ביותר שלקחתי בחיים. במקרה שלו, זה לא רק על הנייר, אני נשבעת לכם שמדובר בגבר החלומות, נזר הבריאה, משוש כל אם יהודייה. אני עד היום לא מבינה מה הוא עושה איתי. הוא מנגן על גיטרה בס ומקודד באותה רמת רצינות. משחק כדורסל, כדורעף, מפיק על חלל ואבא למופת. הוא טוען שאני הרוח תחת מפרשיו אבל בתכלס, אני יותר ההוריקן שלו, אבל לפחות מכינה לו אוכל טעים. הוא היה יכול להיות כל מה שהוא רוצה, והוא בחר להיות הבעל שלי. כאמור, איש משוגע.   

רני.jpg
_silouette_woman.jpg

לפעמים אתה צריך מישהו שיתן לך את הדחיפה הקטנה הזאת להיות מי שאתה לא מעיז להיות. בלעדיה כנראה שלעולם לא הייתי מפרסמת מילה, וכל משפט שאני כותבת עובר דרך פילטר העריכה שלה. היא מוכשרת וחדה ומנוסה ורזה, והרגע שאני שולחת לה את מה שכתבתי הוא הרגע הכי מפחיד בעולם. היא לימדה אותי לקבל ביקורת ובעיקר, לשמוע לקול שלי, למרות שהוא בלתי נסבל.