למה ברלין?
בסך הכל היו לנו חיים די נוחים בתל אביב. אבל הוא אף פעם לא הסתפק בנוח. "מה הלאה" הוא שאל אותי, "לאן ממשיכים מכאן? זהו, זה כל מה שיהיה?" אז הוא התחיל להכין את הקרקע, ואחרי כמה חודשים קיבל את המשרה שהוא ממש רצה. אז הגענו לברלין. לא הייתי נגד, אבל לא ממש דחפתי שזה יקרה. כל מי שהיה מסביבי הריח את החששות שלי למרחקים. אבל מה לא עושים בשביל אהבה, הא?
אמרתי לו שיש לו שנתיים לכבוש את האירופאיים ואז אנחנו חוזרים הביתה, לאפריקה שלנו. אני לא יודעת מה יהיה השלב הבא, אבל מה שבטוח שאף פעם לא משעמם לי. טוב נו, אולי רק קצת. אבל בשביל זה יש לי את הבלוג.
למה בלוג?
כי לכולם יש
כי הפוסטים שלי בפייסבוק הפכו ארוכים וחופרים מדי
כי אמרו לי שזה הצעד הבא
כי זה כיף שיש לי מקום לשמור את כל הזיכרונות שלי
כי ככה גם אתם יכולים לקרוא את מה שיש לי להגיד
כי תמיד רציתי לבנות אתר, והפעם הצלחתי (תודה על העזרה מאמי!)
למה כתיבה?
כי אני לא טובה בשום דבר אחר. באמת, אני עוד שניה בת 40 ואין לי שום כישרון מיוחד. אני עושה את הכל בסדר, אולי אפילו אחלה. אבל כשאני מסתכלת על אנשים שיודעים לשיר או לנגן על כלי, לספר סיפור או שהם פשוט מעולים בעבודה שלהם אני מתמלאת בקינאה. אז בינתיים, תוך כדי שאני ממשיכה לחפש את הכישרון שלי, אני אכתוב קצת. אולי בסוף זה יצליח.